רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

אי הפניה לבדיקות

אי הפניה לבדיקות בהריוןרשלנות רפואית עשויה לבוא לידי ביטוי באי הפניה לבדיקות חיוניות – בדיקות שהיו מובילות לאבחון מחלות מבעוד מועד ומאפשרות לאדם לזכות בטיפול רפואי הולם שיסייע לו להתגבר על המחלה. רשלנות רפואית בהריון בעקבות אי הפניה לבדיקות חיוניות גורמת למצב הנקרא "הולדה בעוולה" – הולדת תינוק הסובל ממומים משמעותיים מבלי שהוריו ידעו על הסכנה, ויכלו לשקול האם ברצונם לשמור על ההיריון, למרות הסכנה, או להפסיק אותו עם כל הצער הכרוך בכך.

שלל הבדיקות השונות אותן מבצעות נשים הרות בישראל מהווה מוקד למחלוקת של ממש: מצד אחד, יש המצדדים בזכותם של ההורים לקבל את מלוא המידע האפשרי בנוגע לתינוק שעתיד להיוולד, ולאופן שבו יתנהלו חייו וחייהם, ואם המדע יצר בדיקה המסוגלת לגלות מבעוד מועד מומים בעובר, חובה ליידע אותם על כך, להפנות אותם אל הבדיקה ולשפוך אור על ממצאיה כך שהם יוכלו להחליט אם לקיים את ההיריון או לא בעיניים פקוחות. מצד שני, יש הטוענים כי ישראל הפכה למעצמת על מבחינת מספר הבדיקות הרפואיות במהלך הריון ביחס לגודל האוכלוסייה, וכי ריבוי הבדיקות עלול לגרום לחרדות מיותרות ולוויתור על תינוקות בריאים. בנוסף, מסתייגים מתנגדי ריבוי הבדיקות במהלך הריון מהשאיפה ל"תינוק מושלם" ומצביעים על כך שבמדינות אחרות אי המלצה על סיום הריון היא דווקא מדיניות מקובלת ולא עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון. כך, למשל, מחקר של מדענית אמריקאית בשם ד"ר ורץ בחן מה תהיה ההמלצה של רופאים ממדינות שונות כשמגיע אליהם זוג אחרי שהעובר ברחם האישה אובחן כבעל תסמונת דאון. בקרב הרופאים האמריקאים 13% המליצו על הפסקת הריון, בקרב רופאים גרמנים שהשתתפו במחקר שיעור הממליצים על הפלה עמד על 23% – ואילו מבין הרופאים הישראלים לא פחות מ-73% המליצו לוותר על העובר.

לצד הדילמה המוסרית הסבוכה באשר לצורך בבדיקות רבות במהלך הריון, ובאשר למידת הסובלנות של חברה כלפי בעלי מוגבלויות שונות, חשוב להדגיש: על פי החוק, כל הורה זכאי למידע מקיף אודות הסיכונים בהריון הספציפי (בהתאם לגיל האישה, מאפיינים גנטיים שונים, אופי הריונות קודמים, מחלות רקע וכו') ובנוסף מוטלת חובה על מערך הרפואה להפנות את ההורים לבדיקות הסקר הגנטיות (מייד בתחילת ההריון או אפילו בטרם ההתעברות) וכן לבדיקות שונות במהלך ההריון, בהתאם לצורך, וביניהן אולטרסאונד (מספר פעמים לאורך ההריון), תבחין משולש, שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת (בין השבוע ה-14 ל-17) ומורחבת (בין השבוע ה-22 ל-24), העמסת סוכר (שנועדה לאבחן קיומה של סכרת הריון), חלבון עוברי ובדיקת מי שפיר. אי הפניה לבדיקות אלה שחורגת מגבולות ההתנהגות של "רופא סביר" עשויה להוות רשלנות רפואית בהריון – על-מנת לברר האם אכן מדובר ברשלנות רפואית, רצוי לפנות לעורך דין שבחר להתמחות בתחום זה, הדורש התמקצעות רבה וניסיון עשיר על מנת לאפשר הן תשובה מדויקת ככל האפשר לשאלה האם אכן מדובר ברשלנות רפואית, והן מיצוי הזכויות במידה ואכן אי ההפניה לבדיקות הייתה בגדר רשלנות רפואית בהריון.

חשוב להדגיש כי על מנת לזכות בתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון בעקבות אי הפניה לבדיקות, על עורך הדין להוכיח לא רק כי אירעה התרשלות של ממש בהתנהלות הרופא או הצוות הרפואי עת נמנעו מלהפנות את האישה ההרה לבדיקות חיוניות, אלא גם כי הנזק ליילוד (ובעקבות כך גם לחיי המשפחה כולה) הוא תוצר של אותה התרשלות ולא נזק בלתי נמנע. כשמדובר ברשלנות רפואית בהריון, גובה הפיצויים הוא בהתאם לחומרת המומים (טיי זקס או שיתוק מוחין, לדוגמה) ולהשלכות הכלכליות והאחרות שלהם על חיי המשפחה.

Be Sociable, Share!