רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

כללים להתנהלותו של נוטריון ועבירות משמעת

מבוא: במהלך העסקים השוטפים רבים מתוודעים לעורכי הדין ומיטיבים להכירם, לצרכים כאלה ואחרים. רבים שומעים וודאי גם על הנוטריונים, אך אינם בטוחים מיהו הנוטריון הלכה למעשה, ומה הכללים המשמעתיים אליהם הוא מחוייב. עורך דין מחוייב בין היתר לכללי אתיקה מקצועית המהווים עבורו מורה דרך בפועלו המקצועי והפרטי כאחד. נוטריון הוא עורך דין והוא חב בחובות (אתיות ואחרות) גם בכובעו כנוטריון. למשמע עובדה זו, נשאלת השאלה מה כוחן של החובות המוטלות על הנוטריון וכיצד אלו נאכפות?

פעמים לא מעטות בעלי המקצוע עורך דין ונוטריון משמשים בערבוביה, מה שמותיר רבים לתהות מהי מערכת הכללים לה מציית הנוטריון. נקדים ונציין, כי כפי שישנם כללי אתיקה לעורכי הדין, חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976, עיגן בחובו כללים גם לנוטריונים. כשכוחו של חוק הנוטריונים, יפה כלפי הנוטריונים הוא אינו מופנה כלפי כלל ציבור עורכי הדין (הגם שניתן למצוא קווי דימיון מן המשותף בכללי האתיקה של בעלי מקצוע אלה).

ראשית נשאלת השאלה מהם ההבדלים בין עורך דין לנוטריון המכשירים קיומם של כללים בדבר חקיקה נפרד עבור הנוטריונים?.

מיהו נוטריון ?

אמת, נוטריון הוא עורך דין. אך איזהו עורך הדין המשמש כנוטריון?

א)      עורך דין

ב)      שהוא אזרח או תושב קבע ישראלי (חדל להיות אזרח, בטל רישיונו – סעיף 43 לחוק הנוטריונים)

ג)       שעסק ככלל לפחות 10 שנים במקצוע

ד)      לא הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון

ה)     ולא הוצא מלשכת עורכי הדין או הושעה ממנה, וכן לא בוטל רישיונו או הותלה תוקפו

חוק הנוטריונים קובע מהן סמכויות הנוטריון, כמו גם את התנאים לביצוע פעולה נוטריונית. נוסף על כך קובע החוק כללי אתיקה מקצועית לנוטריונים וכללי שיפוט משמעתי.

 

משמעות קביעת סמכויות, דרכים לביצוע פעולות ואתיקה של נוטריון

חוק הנוטריונים קובע את הכללים המחייבים את הנוטריון למשל לפעול בנאמנות ובמסירות כלפי לקוחו, הוא גם מסמיך לדוגמה את הנוטריון לאשר נכונות תרגומו של מסמך, ובה בעת קובע כי אל לו ליתן האישור אלא אם שולט בשפת המקור ובשפת היעד של התרגום, תרגם בעצמו או בדק נכונותו. דהיינו החוק קובע את גדר תפקידיו של הנוטריון וממלא אותם תוכן בקביעתו תנאים לביצוע פעולות נוטריוניות. תוך כל אלו קובע החוק את כללי האתיקה תחתם חוסות פעולות אלה ובגדרם יפעל הנוטריון. אך במה מתבטא כוחן של הוראות אלה?

סנקציות בגין הפרה של חובות לפי חוק הנוטריונים

מלבד העובדה כי ההוראות הללו מתוות את התנהלות הנוטריון, הן מהוות לו מורה נבוכים בעיסוקו. לפיכך, החוק גם קבע מנגנון אכיפה, אם תרצו. הפרה של חובה המוטלת על הנוטריון לפי הוראת חוק עלולה לגבש עבירת משמעת. עבירת משמעת היא גם ענישה, וישנן בחוק גם סמכויות להעמיד נוטריון לדין משמעתי. בצד סמכויות אלה, נקבעו גם אמצעי משמעת ואמצעי עזר שבסמכותו של בית הדין המשמעתי להטיל על הנוטריון.

אילו עבירות משמעת קובע חוק הנוטריונים?

חוק הנוטריונים קובע כי התנהלות מסויימת של הנוטריון- תגבש אשמה של זה האחרון בעבירת משמעת לפי החוק. 

סעיף 34 קובע עבירות משמעת עבור ההתנהגויות הבאות:

1)      עבירה על כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לנוטריון בפרק ה' לחוק הנוטריונים.

קביעת הפרה של כלל אתיקה כעבירת משמעת שייתכנו בגינה גם סנקציות, מצביעה על מקומה של האתיקה והחשיבות המיוחסת לה.

2)      מתן אישור במסגרת עיסוקו, כשהנוטריון ידע או אף היה חייב לדעת שהוא כוזב יכול לגבש עבירה משמעתית

3)      הנוטריון לא קיים המוטל עליו לפי הוראות החוק והתקנות על פיו או התרשלות בקיום המוטל עליו. ניתן לומר אף שסעיף זה נותן רוח גבית ו"שיניים" לדין מכוחו פועלים הנוטריונים ולהוראותיו

4)      הנוטריון עשה פעולה שלא היה מוסמך לה בחיקוק (ונציין כי ההוראה מצביעה כי הנוטריון שואב סמכויותיו מן הדין)

5)      א. הנוטריון גבה או אף דרש בעד שירותיו כנוטריון שכר מעל שנקבע מכוח החוק.

ב. לחילופין גבה או דרש שכר הנמוך משנקבע מכוח החוק, ועשה כן בלא טעם מספיק.

מכאן מלמדת לכאורה הוראת החוק שהנוטריון יוכל לגבות שכר נמוך בעד שירותים שהוא מספק ללקוחו, בקיומו של טעם מספיק. אך לא כך הוא הדין לעניין גביית שכר הגבוה מזה שמתווה החקיקה.

6)      הרשעה בעבירה שיש בה משום קלון, בישראל או מחוצה לה.

ההליך המשמעתי כנגד נוטריונים

נוטריון שהוגשה נגדו קובלנה (מיוזמת היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו או בשל תלונתו של אדם אחר), יואשם בעבירת משמעת בפני בית הדין המשמעתי המחוזי. הרכב בית הדין בהליך הקובלנה יכלול לפחות שני נוטריונים.

סמכויות בית הדין המשמעתי בדיון כנגד נוטריון

עבירות משמעת של נוטריון, בכלל אלה גם עבירות אתיות, זכו לעיגון בחוק ולסנקציות. משמע, ככל שימצא לנכון רשאי בית הדין לנקוט כנגד הנוטריון באמצעי משמעת, אותם ניתן למצוא בסעיף 38 לחוק (ובסעיף 40 אמצעי עזר).

בקרב אמצעי המשמעת ניתן למצוא:

א)      אזהרה

ב)      נזיפה

ג)       קנס

ד)       התליית תוקפו של רישיונו (לתקופה שלא תעלה על 5 שנים)

ה)      או אף ביטול רישיונו

פסק דינו של בית הדין המשמעתי ניתן לערעור, הן על ידי הנוטריון מזה הן על ידי הקובל (היועץ המשפטי או נציגו) מזה.

מאת: עו"ד שרית אמסלם, באדיבות אתר נוטריון http://www.israelnotary.co.il/

Be Sociable, Share!