רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

רופא סביר

פענוח שגוי של בדיקות הריון"רופא סביר" הוא אחד ממונחי היסוד בתביעות רשלנות רפואית: הרפואה אמנם התקדמה בצעדי ענק בעשורים האחרונים אולם עדיין ישנם מקרים בהם קצרה ידה מלהושיע או לסייע. בנוסף, אין חילוקי דעות לגבי העובדה שהרופאים והצוותים הרפואיים אינם רוצים להזיק במזיד לנשים הרות, ליולדות או למטופלים באופן כללי – כך שהשאלה הראשונה בה מתעמק בית המשפט בבואו לדון בתביעה היא האם הרופא המטפל התנהל כפי שהיה מתנהל "רופא סביר". במידה והתשובה חיובית, הרי שלמרות שנגרם נזק למטופל (כולל חמור במיוחד כמו עובר שנולד עם תסמונת דאון שלא אובחנה במהלך ההריון), הרי שאין זה מקרה של רשלנות רפואית והתביעה, על אף ההבנה למצוקת התובעים, תידחה. אם הפעולות בהן נקט רופא או צוות רפואי אינן עומדות בקנה אחד עם ההתנהלות שבה היה בוחר רופא סביר, הרי שייתכן כי אכן מדובר ברשלנות רפואית. במקרים שכאלה עדיין צריך עורך הדין של התובעים להוכיח כי נגרם נזק, ולא רק שנגרם נזק, אלא כי הוא תוצאה של אותה רשלנות רפואית, ובנוסף לסייע לנפגעים בגין אותה רשלנות למצות את מלוא זכויותיהם ולזכות בפיצויים גבוהים ככל האפשר – כך שחשוב מאוד לבחור בעו"ד בעל ניסיון רב ומגוון בכל האמור בתביעות רשלנות רפואית.

פרימום נון נוקרה

"ראשית, אל תזיק" (ובלטינית, פְּרִימוּם נוֹן נוֹקֶרֶה) הוא אחד מעקרונות הבסיס של האתיקה הרפואית בת זמננו, וזהו גם אחד מהפרמטרים של מבחן הרופא הסביר, ושל השאלה המכרעת בתביעות רשלנות רפואית – האם הרופא המטפל, או הצוות הרפואי, אכן הקפידו על רמת הזהירות המתחייבת מתפקידם, לנוכח המצב הרפואי בו טיפלו.

מאחר שרפואה אינה מדע מדויק לחלוטין, ובנוסף ישנם מצבי חירום המחייבים קבלת החלטות תוך פרקי זמן קצרים במיוחד ותחת לחץ רב, ניתן להבין עד כמה חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון עשיר בתביעות רשלנות רפואית, כזה הבקיא לא רק בלשון החוק באופן כללי אלא גם בתקדימים רלוונטיים של רשלנות רפואית בהריון, בלידה או באופן כללי, וכזה שבאמתחתו מאגר מומחים רפואיים שבמידת הצורך יספקו לבית המשפט חוות דעת מומחה רפואי שעשויה לקבוע כי התנהלות הרופא במקרה הספציפי אכן אינה עומדת במבחן הרופא הסביר, ולהטות את הכף לזכות התובעים.

מבחן הרופא הסביר לפני הטיפול ולאחריו

חריגה מגבולות ההתנהלות הנורמטיבית המהווה רשלנות רפואית עשויה להתקיים בטרם הטיפול, במהלכו ולאחריו. בטרם הטיפול על רופא סביר לספק למטופל מידע מפורט ומקיף לגבי כל האפשרויות העומדות בפניו, הסיכונים הטמונים בכל אופציה וכן תופעות הלוואי שלה ואחוזי ההצלחה של כל חלופה – שכן אחרת הוא פוגע בזכותו של המטופל ל"הסכמה מדעת" לטיפול שיתבצע. רופא סביר גם חייב להציע למטופל את החלופה הטובה ביותר עבורו לנוכח הנסיבות הרפואיות ולשם כך עליו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו לקבל את המידע החיוני – אי הפניה לבדיקות מעמיקות כשישנם סימפטומים רלוונטיים הינה, בחלק מהמקרים, עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית מכל הסוגים כגון: רשלנות רפואית בהריון ולידה, רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, רשלנות רפואית בניתוחים ועוד.

גם לאחר שהסתיים הטיפול לא תמה אחריותו של הרופא המטפל לעמוד בסטנדרטים של רופא סביר, ובפרט עליו להדגיש באוזני המטופל אילו פעולות אסור לו לבצע, מה כולל המעקב אחרי ההתאוששות וההחלמה, ולאילו סימני אזהרה עליו לשים לב במיוחד. אי עמידה בסטנדרט זה הינה בגדר רשלנות רפואית, ומצדיקה פנייה לעורך דין שתביעות בתחום זה הינן מומחיותו.

מקרים נפוצים במיוחד של אי עמידה במבחן הרופא הסביר הינם התייחסות לקויה לממצאי בדיקות שונות בהריון ובשל כך "הולדה בעוולה" (לידת תינוק הסובל ממומים חמורים דוגמת שיתוק מוחין או ספינה ביפידה), רשלנות רפואית בלידה ואי זיהוי של מצוקה עוברית ובעקבותיה נזק חמור ליילוד (החל מפגיעה נוירולוגית דרך פיגור שכלי וכלה במוות), והעדפת לידה מכשירנית ואי ביצוע ניתוח קיסרי למרות שהנסיבות חייבו זאת.

Be Sociable, Share!