רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

בדיקת ממוגרפיה היא הדרך הטובה ביותר לאבחן מוקדם ככל האפשר סרטן שד – רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה עלולה להוביל לנזקים בלתי הפיכים ובמקרים לא מעטים אף למוות, ועל כן מהווה עילה לתביעת פיצויים, שאמנם לא יכולים להעלים את הכאב והסבל אולם עשויים לסייע בשיקום ובהתמודדות עם המצב.

למי לפנות במקרה של רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיהאיך מתבצעת ממוגרפיה?

ממוגרפיה היא למעשה צילום רנטגן של אזור החזה, כשהטכנאי המבצע את הבדיקה מצלם כל שד בנפרד על מנת להבטיח דיוק מקסימלי. הבדיקה עצמה נמשכת דקות ספורות, ועלולה להיות כרוכה באי נוחות או בכאב קל בשל הלחץ המופעל על השדיים, אולם באופן כללי מדובר בבדיקה בלתי פולשנית, מהירה למדי ובעיקר חשובה מאוד ועל כן כדאי "לספוג" את אי הנעימות הקלה במהלכה, מה גם שאותו לחץ המופעל על השדיים מאפשר שימוש בכמות נמוכה במיוחד של קרינה וכן מונע את תזוזת החזה, דבר שעלול לפגוע ברמת הדיוק של התוצאות.

אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת ממוגרפיה, אבל רצוי מאוד לא להשתמש ביום הבדיקה בדאודורנט, בטלק באזור החזה או בקרמים באזור זה – שכן כל אלה עלולים להותיר משקעים שבצילום הרנטגן ייראו חשודים ויקשו על הפענוח המדויק של הצילומים (אגב, במקרים מסוימים גם הגדלת חזה עלולה להקשות על זיהוי גידולים סרטניים).

מתי עוברים ממוגרפיה?

ההמלצה היא לעבור בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים החל מגיל 50 גם אם אין שום סימן מחשיד להיווצרות סרטן השד, וזאת כאמצעי זהירות המבטיח זיהוי מוקדם וטיפול אפקטיבי יותר. עבור נשים הנמצאות בקבוצות סיכון שונות ללקות בסרטן השד (בעיקר עקב היסטוריה משפחתית, אולם גם מי שהתגלה אצלה בעבר גידול ממאיר ברחם או בשחלות, למשל) ההמלצה היא לעבור ממוגרפיה בתדירות גבוהה יותר והחל מגיל צעיר יותר.

מי שמרגישה במישוש גוש בשד, או כשישנם כאבים באחד השדיים, מופנית ברוב המקרים גם כן לממוגרפיה על מנת שלא להסתכן לשווא. אי הפניה שכזו מוגדרת אף היא כרשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על מנת לברר סיכויי תביעת פיצויים.

התוצאות הקשות של רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

ישנם שני סוגים של רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה: האחד, "אזעקת שווא" שעלולה להוביל לטיפול שכלל אינו נחוץ, והשני, פספוס גידול סרטני למרות שהצילומים מצביעים על קיומו, או לפחות על חשד סביר לקיומו.

כמו במקרים אחרים של אבחון יתר, הנזק הוא בעיקר רגשי שהרי כל אדם שבטוח כי הוא חולה מתמלא באופן טבעי בחששות, סטרס וצער רב, וכשמדובר במחלה קשה כמו סרטן השד המצוקות הרגשיות מתעצמות באופן טבעי. ישנם מקרים קשים אף יותר, שבהם פענוח שגוי של ממוגרפיה הוא רק הראשון בשרשרת מחדלים שעלולים אף להוביל לכריתת שד שלא הייתה מחויבת המציאות.

הסוג השני של רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה חמור אף יותר, שכן ככל שסרטן השד מאובחן מוקדם יותר הסיכויים שהמלחמה בו תצליח גבוהים יותר. בדיקת ממוגרפיה המעוררת חשד מחייבת את הרופא המטפל לשלוח את האישה לבדיקות מעמיקות יותר ובהן MRI וביופסיה – אי הפניה לבדיקות אלה מונעת אבחון מהיר של הסרטן עוד לפני שהוא מתפשט ושולח גרורות ועלול להיות ההבדל בין החלמה מלאה למוות.

מתי ניתן לזכות בפיצויים?

לא כל מקרה של רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה מזכה את האישה שנפגעה מהרשלנות בפיצויים. על מנת שבית המשפט אכן יפסוק פיצויים, על התביעה להוכיח כי הרופא המטפל חרג מגבולות "הרופא הסביר" – ולשם כך יש צורך בעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ובפרט כזה בעל ניסיון ברשלנות בבדיקות ממוגרפיה.

Be Sociable, Share!