רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

רשלנות בבדיקות ממוגרפיה

ממוגרפיה היא אחת הבדיקות החשובות ביותר הקיימות בימינו, והיא נועדה לסייע באבחון מוקדם ככל האפשר של סרטן השד או לשלול את קיומו.

במדינות רבות ברחבי העולם ההמלצה החד משמעית של שירותי הבריאות היא לעבור בדיקת ממוגרפיה באופן קבוע (בארץ, למשל, התדירות המומלצת היא אחת לשנתיים), החל מסביבות גיל 50 ולמשך שניים או שלושה עשורים. עבור נשים הנמצאות בקבוצות סיכון ספציפיות ללקות בסרטן השד, ובפרט כאלה שקרובת משפחה מדרגה ראשונה שלהן לקתה במחלה, ההמלצה היא לבצע ממוגרפיות החל מגיל 40, ומדי שנה.

על פי ההערכות, תרמה בדיקת הממוגרפיה להפחתת התמותה כתוצאה מסרטן השד ב- 10 עד 30 אחוז. למרבה הצער ישנם גם מקרים בהם רשלנות רפואית גרמה לאבחון שגוי ולנזק במקום לתועלת. במקרים אלה כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות בגין רשלנות שכזו.

כיצד מתבצעת ממוגרפיה?

הממוגרפיה היא למעשה צילום רנטגן של אזור החזה ושל השדיים. זוהי בדיקה לא פולשנית, שכרוכה באי נוחות מינימלית, שכן על מנת להבטיח תוצאות מדויקות ככל האפשר מצמידים את השד אל לוח פלסטיק ובכך גם מונעים ממנו לזוז וגם גורמים לרקמת השד להיות שטוחה בזמן הצילום כך שנגעים קטנים לא יוכלו "להסתתר". עוד חשוב לדעת שהשטחת רקמות השד גם מצמצמת את החשיפה שלהן לקרינה (שממילא רמתה נמוכה למדי, ורוב הרופאים מסכימים כי התועלת של הבדיקה גדולה לאין שיעור מהנזק הפוטנציאלי בשל הקרינה). כל אחד מהשדיים מצולם בנפרד, בדרך כלל משתי זוויות שונות, ובסך הכל מדובר בבדיקה קצרה למדי – פחות מחצי שעה. תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך מספר ימים.

סכנה 1: רשלנות רפואית שבעטיה לא מאובחן הסרטן בזמן

ישנם שני מקרים עיקריים שבהם רשלנות רפואית גורמת לאבחון מאוחר מדי של סרטן השד וכתוצאה מכך פגיעה משמעותית בסיכויי ההחלמה.

מקרה אחד הוא אי הפניה לבדיקות ממוגרפיה, למרות שהמטופלת מתלוננת כי היא מרגישה משהו חריג בשד, או כשמדובר במטופלת הנמצאת בקבוצת סיכון ללקות במחלה.

מקרה שני הוא התייחסות רשלנית לממצאי בדיקת ממוגרפיה – ממצאי בדיקה זו הם לא תמיד חד משמעיים, וכך למשל יכול גידול ממאיר להיתפס כשפיר ועל כן לא יטופל, ולכשיטופל, עלול הדבר להיות מאוחר מדי. גם אי הפניה לביופסיה – הבדיקה שמסוגלת לאבחן בוודאות אם אכן מדובר בגידול ממאיר בשד – בעקבות ממוגרפיה עלולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית.

חשוב להדגיש כי התוצאות של רשלנות שכזו עלולות להיות קשות מאוד: כריתת שד שניתן היה למנוע אותה לו אובחן הסרטן בזמן, ואף מוות – אולם הרופאים המטפלים יורשעו בעבירה זו רק אם חרגו ממבחן "הרופא הסביר", ולא על סמך ההשלכות של הטעות, חמורות ככל שיהיו.

סכנה 2: אבחון יתר ואזעקות שווא

בעיות נוספת שעלולה להתעורר בעקבות ממוגרפיה הן אבחון יתר (וטיפולים מיותרים) וכן אזעקות שווא.

באזעקות שווא הכוונה היא למקרים שבהם הרופא שמפענח את ממצאי בדיקת הממוגרפיה מזהה סימנים מחשידים, ובעקבות כך נאלצת האישה לבצע בדיקות נוספות (ובפרט ביופסיה) שכרוכות באי נעימות, שלא לדבר על חוסר השקט ואף החרדה עד אשר מתגלה שהיא בעצם בריאה. חשוב להדגיש שבמקרים אלו סיכויי תביעה בגין רשלנות רפואית הם נמוכים מאוד, שכן מחובתו של הרופא המפענח לא להתעלם מאף סימן אזהרה.

אבחון יתר היא בעיה קשה יותר, שכן היא עלולה להיות מלווה בטיפולים מיותרים לחלוטין – כולל אפילו כריתת שד או כימותרפיה, למרות שמדובר בגידולים שלא היו מתפתחים לכדי סרטן אלים ומסוכן. גם במקרים אלו קשה יחסית להוכיח קיומה של רשלנות מצד הרופאים המטפלים.

Be Sociable, Share!