רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

רשלנות רפואית והחוק בישראל

הרפואה המודרנית מצאה מענה אפקטיבי לשורה ארוכה של מחלות ומצוקות, רוב רובם של הרופאים הם אנשי מקצוע מסורים שמודעים לכובד האחריות המוטל על כתפיהם ולכך שכל מילה שלהם יכולה להיות הרת גורל – ובכל זאת ישנם מקרים שבהם נגרם לאדם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית. מי שנפגע כתוצאה התייחסות לקויה לממצאי בדיקות, ביצוע פעולות שאינן מחויבות המציאות, אי הפניה לבדיקות רפואיות הכרחיות, העלמת מידע רפואי משמעותי מהפציינט, אי נוכחות רופא מומחה בהליכים רפואיים שמחייבים הימצאות רופא שכזה או כל רשלנות רפואית אחרת רשאי – ואף חייב! – למצות את זכויותיו, הן על-מנת לקבל התפתחות חקיקה בנושאי רשלנות רפואיתפיצוי, ולו מזערי, על הסבל שנוצר בשל הרשלנות, והן על-מנת לגרום לרופאים ולמערכות הרפואיות השונות לנקוט בכל הצעדים האפשריים בכדי למזער עד לאפס את מקרי הרשלנות.

רשלנות רפואית – היסטוריה

חמורבי, המפורסם במלכי בבל, האימפריה ששלטה בכל אזור הסהר הפורה ובפרט במסופוטמיה, קבע כבר במאה ה-18 לפנה"ס כי רופא שגרם נזק ייענש (ולדוגמה, מי שניתוח שביצע הביא למותו של הפציינט – תיכרת ידו הימנית). גם בשישה סדרי משנה מופיעה התייחסות לאחריותם של רופאים, ואילו בימי הביניים נמסרו רופאים רבים שכשלו לידי ההמון הזועם – כך, למשל, במאה ה-15 הרופא שלא הצליח להציל את חייו של האפיפיור יוהאן ה-22 שילם על כך בחייו שלו. במקביל, החלו בתי משפט לדון בתביעות בגין רשלנות רפואית, וכבר ב-1347 התקיים משפט שכזה בבריטניה ובמהלכו נרשמה הכרה באחריותו של מנתח).

בשלהי המאה ה-19, עם התפתחות מערכת המשפט במדינות רבות ובפרט בארה"ב, ועם התמקצעות הרופאים שחייבה אותם להיות הרבה יותר זהירים, החלו פציינטים שנפגעו עקב רשלנות רפואית לתבוע פיצוי. בין השנים 1975 ל-1984 נרשמה עלייה של לא פחות מ-750% (!) במספר התביעות בגין רשלנות רפואית בארה"ב (אם כי בהמשך נבלמה מגמת העלייה המסחררת). בישראל מסתמנת עלייה משמעותית בהיקף תשלומי הפיצוי ששולמו בגין תביעות רשלנות רפואית, ומדובר בסוגיה שהולכת ותופשת מקום מרכזי יותר ויותר בשיח הציבורי ומעוררת גם לא מעט חילוקי דעות.

רשלנות רפואית על פי החוק בישראל

החוק הישראלי אינו מתייחס באופן ספציפי לרשלנות רפואית, וזו משתמעת מהנוסח החדש של פקודת נזיקין, ובפרט מסעיפים 35 ו-36 של הפקודה המנדטורית שעובדה לכדי חוק.

על-פי סעיף 35, ההגדרה של רשלנות היא "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות…". גם אי עשייה עשויה להיות מוגדרת כרשלנות, כפי שקובע החוק: "… או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות". בהקשר של רפואה או זכויות רפואיות במשפט, מתייחסים בתי המשפט בארץ לשלושה סוגי רשלנות: התרשלות תוך כדי מתן הטיפול הרפואי, הפרת החובה לספק לחולה תמונה מלאה ומדויקת של האפשרויות העומדות בפניו כולל הסיכויים והסיכונים הטמונים בכל אופציה וכן שלילת זכות הבחירה מהחולה לגבי הטיפול הרצוי לו.

סוגי תביעות בגין רשלנות רפואית

התחומים שבהם ישנו מספר רב במיוחד של תביעות הם רשלנות רפואית בלידה ורשלנות רפואית בהריון. לצד תחומים רגישים אלה, דנים בתי המשפט גם בתביעות בגין רשלנות רפואית במגוון ענפי רפואה אחרים, ובפרט גניקולוגיה, טיפולי שיניים, אבחון מאוחר מדי של מחלת הסרטן, אורתופדיה וכירורגיה.

בין המקרים בגינם ניתן לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון ניתן לציין רעלת הריון וכן בדיקת מי שפיר שגרמה נזק לעובר או לאם. תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה מתייחסות לזמן הלידה עצמה וכן לפרק הזמן שבו האם והיילוד שוהים במחלקת היולדות, וכוללות, בין השאר, התייחסות לאי ביצוע ניתוח קיסרי מחויב המציאות ואי התייחסות למצוקה עוברית.

Be Sociable, Share!