רשלנות רפואית בהריון ולידה
עורך דין יוסף גיברי

פיצויים

תביעת פיצויים עקב רשלנות רפואיתעל מנת שתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית באופן כללי תתקבל, יש צורך בשלושה מרכיבים: ראשית, הוכחה כי אכן מדובר ברשלנות, כלומר בהתנהלות שלא עומדת במבחן "הרופא הסביר"; שנית, הוכחה כי אכן נגרם נזק למטופל; ושלישית, הוכחה כי הנזק לאם או לעובר הוא תוצאה ישירה של אותה רשלנות רפואית. אם הוכחו שלושת מרכיבים אלה, הרי שהשלב הבא במשפט הוא קביעת גובה הפיצויים – אלה מחושבים בהתאם לשורה ארוכה של פרמטרים, והם משתרעים מכמה עשרות אלפי שקלים במקרים קלים ועד למיליוני שקלים במקרים קשים: בשנת 2009 נקבעו פיצויים בגובה 16 מיליוני שקלים – בשל רשלנות רפואית שגרמה לתינוק בריא שסבל משלשולים ללקות בשיתוק מוחין לאחר שהתייחסות לקויה לממצאי בדיקות הובילה לאי אבחון התייבשות חמורה.

עורך דין המכבד את עצמו לא יוכל להבטיח ללקוח שמגיע אליו כדי להתייעץ בדבר סיכויי תביעה מה יהיה גובה הפיצויים אותם יקבל, אולם עורך דין שרשלנות רפואית היא תחום מומחיותו בהחלט עשוי לתרום לכך שהם יהיו גבוהים ככל האפשר – וגם אם בסכום כסף, נכבד ככל שיהיה, אין בכדי לכפר על עוגמת נפש כתוצאה מתינוק בעל מומים חמורים בעקבות רשלנות רפואית בהריון, או הולדתו של תינוק הסובל משיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בלידה, הרי שהוא מסייע למשפחה בהתמודדות הקשה שהיא מנת חלקה.

הפרמטרים לקביעת גובה הפיצויים

המרכיבים השונים של הסכום שנקבע כפיצוי נחלקים לשני סוגים – פיצויים בגין נזק ממוני, ופיצויים בגין נזק לא ממוני.

הסוג הראשון כולל אומדן של ההוצאות הרפואיות להן נדרש תינוק שכתוצאה מרשלנות נולד בעל מום (טיפולים, השגחה צמודה, אשפוזים, אביזרים רפואיים נחוצים וכו'), אובדן כושר השתכרות (הן של התינוק/ילד והן של הוריו, שלא יכולים להתמסר לקריירה), התאמת הבית לצרכים החיוניים של התינוק וכו'. הסוג השני, פיצויים בגין נזק לא ממוני בעקבות רשלנות רפואית בלידה או בהריון, או בכלל, ניתן לתינוק ולבני משפחתו בשל הסבל, הקושי והצער שהם שגרת יומם.

מרכיב אחר של הסכום אותו קובע בית המשפט עשוי להיות פיצוי בגין פגיעה בזכות לאוטונומיה: ערך יסוד במשפט הישראלי, שעלול להיות מופר עקב רשלנות רפואית ואי מסירת מידע בעל חשיבות למטופל.

על מנת שבית המשפט יוכל להעריך את מידת הנזק שגרמה הרשלנות הרפואית, מוגשת לו חוות דעת מומחה רפואי (ולעיתים אף יותר מאחת) המפרטת את הנזקים שנגרמו למטופל, לעובר או לתינוק, את היותם נובעים מאותה רשלנות ואת מידת חומרתם.

המקרים הנפוצים ביותר הם "הולדה בעוולה" – כשכשל באבחון מומים קשים של העובר, דוגמת תסמונת דאון, עוד במהלך ההריון מנע מההורים את הזכות הטבעית לבחור בין קיום ההריון לבין הפסקתו. ישנם גם מקרים בהם נפסקים פיצויים דווקא בשל "הריון בעוולה" – כשטיפול למניעת הריון בוצע באופן רשלני וכתוצאה מכך נולד ילד בלתי מתוכנן (גם אם בריא לחלוטין ובדיעבד רצוי ואהוב).

במקרים מיוחדים, דוגמת פונדקאות בעקבות רשלנות רפואית – כשביצוע רשלני של הפלה, רשלנות רפואית בלידה או היסטרוסקופיה כושלת הביאו לעקרות קבועה – יכללו הפיצויים גם התייחסות למרכיב הייחודי של שכירת הרחם של אם פונדקאית על-מנת לממש את הרצון בילד.

כדאי לדעת שהמגמה הנרשמת בארץ מאז סוף המאה העשרים היא של גידול הן במספר התביעות, והן בסכומי הפיצויים שנקבעים בבית המשפט. ההערכה היא כי בסך הכל נפסקים מדי שנה כרבע מיליארד דולר פיצויים בשנה, לכמה אלפי תובעים – על-מנת למצות את זכויותיכם במידה ונפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעו"ד בעל ניסיון רב בתחום.

Be Sociable, Share!